כולנו ערים לתופעה שרבים מכנים אותה כ"גניבת זרע" אשר ממדיה גדלו מאוד בשנים האחרונות.
אז נכון, אבהות היא זכות גדולה אך יחד עם זאת, החוק של ימינו מעניק לאבהות משמעות ממנה עולות חובות רבות של האב כלפי ילדיו גם אם לא היתה לו כוונה להביא את אותם הילדים לעולם.
בעידן של היום קיימים לא מעט מקרים בהם אישה מחליטה ללדת ילד מחוץ לנישואין, בוחרת "אב מתאים", לא משתפת אותו בלבטים ובהחלטה, מחכה עד יום הביוץ שלה ואז, בשעה המתאימה, מופיעה בבית "האב המתאים", חולבת ממנו את זרעו ומבלי שיהיה לו מושג שהוא נופל קורבן למזימה.
חשוב לציין כי לא מדובר בסיפורים קלאסיים בהם פותה גבר על ידי אישה ועליו לשאת בתוצאות חולשתו זו, אלא שאותם מקרים הינם חמורים וחריגים אשר באים על חשבונו של הגבר אשר הפך לאב בעל כורחו, שכן עסקינן במקרה מוסרי, אתי וחברתי חמור ביותר שבו אישה נוטלת את זרעו של גבר וכופה עליו ילד שלא היה מעוניין בו, כאשר תוצאת מעשיה הינה בעלת השלכות מרחיקות לכת על המשך חייו בהיבטים רבים: אישיים, חברתיים וכלכליים ואף על חיי סביבתו הקרובה.
במרבית המקרים, אותן נשים שמגיעות אל בית המשפט לשם הוכחת האבהות, יבקשו לחייב את הגבר בביצוע בדיקה לסיווג רקמות, למעט במצב שבו מדובר באישה נשואה שטוענת שהילד שנולד לה הוא לא מבעלה- אז לא יינתן אישור לביצוע בדיקה בשל החשש לממזרות הילד שעלולה להשליך על עתידו.
הגבר רשאי לסרב לבצע בדיקת רקמות, מטעמים של פגיעה בכבודו ובגופו אך הוא עלול להסתכן בכך שבתי המשפט יראו בסירובו כראיה נגדו.
חשוב להיות ערניים ולדעת כי ייתכנו טעויות בבדיקה לסיווג הרקמות כגון מבחנה שהוחלפה, טיפות אנטיגן שהגיעו לחור הבלתי נכון בלוחית טראסקי, או שיבוש בחישוב. אמנם המעבדות הבודקות עושות הכול כדי להימנע מטעויות, אבל כידוע, כאשר הבודקים הם בני אדם, טעות לעולם חוזרת.
למרות כל זאת, העובדה שהגבר נפל קורבן לתרמית או אפילו סחיטה, אינה מעלה ואינה מורידה. החוק של ימינו רואה באותו גבר כאב שחייב לדאוג לילדו. בתי המשפט קבעו שוב ושוב כי הילד התמים שנולד אינו אשם בתרמית שקדמה ללידתו ומחייבים את האב שנפל קורבן למזימה- לשלם את מזונותיו של הקטין מדי חודש ולמשך שמונה עשרה שנה.
אז מה הפתרון?
אין ספק כי האישה היא אדון לגופה והיא רשאית להחליט להביא ילד לעולם גם אם היא אינה נשואה אך עליה לדעת את משמעות ההחלטה החשובה הזו ולקבל על עצמה את מלוא האחריות עליה. אם הגבר לא היה שותף להחלטה אין כל סיבה להטיל עליו את האחריות הכלכלית, ועוד להוסיף על כך פגיעה נפשית.
אבות בעל כורחם אשר מסוגלים להיאבק על צדקתם ומוכנים לכך נפשית- יכולים לתבוע את נזקיהם בגין כמה עוולות, כאשר הבולטות ביניהן הינן עוולת התרמית והתקיפה. מדובר במצבים בהם אישה הטעתה גבר וסיפרה לו שהיא משתמשת באמצעי מניעה או שהיא עקרה, תוך שהיא יודעת שדבריה אינם נכונים ומתוך כוונה כי הגבר יקיים עמה יחסים אינטימיים ללא אמצעי מניעה. במקרה כזה בו הגבר פעל על פי ההטעיה ולאחר מכן חויב בתשלום מזונות לילדו- הוא יהיה זכאי לקבל פיצוי כספי מהאישה.
קיימים גם מקרים בהם שני אנשים בוגרים מגיעים להסכמה, בין אם זה חוזה בעל פה, בכתב או כזה שמסתיים בלחיצת ידיים, למשל. במקרה כזה, כאשר אחד מהצדדים לחוזה פעל שלא בתום לב ובניגוד למה שמוסכם, דיני החוזים קובעים כי יש על אותו צד אחריות לפצות את הצד שנפגע כתוצאה מהתנהגות הצד הפוגע. פגיעה כזו יכולה לבוא לידי ביטוי בחיובו של הגבר לשלם מזונות, לכל הפחות, ולכן, במקרה כזה יש לחייב את האישה לפצות את הגבר על תשלום המזונות.
מרגיש שנפלת קורבן לתרמית ולסחיטה? חשוב שתפנה לקבל ייעוץ משפטי כדי למזער את הנזק שנגרם לך.